שרים וח"כים מהמחנה ה'סרוג', מתפתלים על כסאותיהם, מתחבטים, עוברים ייסורי נפש ממש במאמץ "לספק את הסחורה" לעיתונאים ואיכשהו לגנות את הפוגרומים שעורכים (קומץ) יהודים בכפרים פלשתינים
כואב ומורכב
המציאות ביו"ש מורכבת, כואבת, פעמים גם מייאשת. נתחיל בפיגועי הטרור -בלתי נתפס, בלתי נסבל. כל נסיעה בכבישים שם כרוכה בסיכון חיים ממש. מחבלים פלשתינים אורבים בסיבובים, משליכים בקבוקי תבערה, מיידים אבנים (בד"כ בלוקים רציניים), ואחת לימים ספורים גם יורים בכוונון ישיר. על גברים, נשים, ילדים. אפשר להבין את תביעות התושבים היהודים שם להגברת הנוכחות של חיילים, דרישתם להצבת מחסומים. 400 ניסיונות פיגוע בשבוע שעבר, בהם הרצח הנתעב בעלי שגבה 4 קורבנות תמימים. נורא. ומצד שני, ובעיניים שלי זה אותו צד, אי אפשר להסכים עם המעשים הברבריים של צעירים יהודים, כואבים ככל שיהיו על רצח חבריהם, שנכנסים לכפר פלשתיני, שורפים בתים וזורעים הרס. מצב זה הביא את ראשי מערכות הביטחון להוציא, לראשונה, הודעה משותפת וחריגה מאוד נגד הפורעים בפלשתינים חפים מפשע. הרמטכ"ל הרצי הלוי (שאף אחד לא יכול להאשים אותו בשמאלניות), ראש השב"כ רונן בר ומפכ"ל המשטרה (עדיין) יעקב שבתאי הגדירו את המעשים האלה כ"טרור לאומני לכל דבר, מתקפות המנוגדות לכל ערך מוסרי ויהודי" והוסיפו: "אלימות זו מגבירה טרור פלשתיני, פוגעת במדינת ישראל ובלגיטימציה הבינלאומית של כוחות הביטחון להיאבק בטרור הפלשתיני". לא חלפו אלא שעות ספורות וגורמים בממשל ביידן גינו בחריפות את ההתפרעויות וקראו למצות את הדין עם הפורעים, הממשל האמריקני הורה להפסיק את שיתוף הפעולה המדעי-טכנולוגי עם ישראל שמחוץ לקו הירוק (החלטה שקיבל בזמנו הנשיא אובמה, בוטלה בימי הנשיא טרמפ ועתה חוזרת), שר החוץ המרוקני הודיע על דחיית מפגש 'פורום הנגב' של מדינות הסכמי אברהם עד לאחר הקיץ, למועצת הביטחון יש מה לומר, בקיצור, מציאות מדינית מאתגרת, שכמובן מרחיקה את הביקור המיוחל של נתניהו בוושינגטון וגם לא עושה לסעודים הרבה חשק להתקרב לישראל.
המתיישבים דורשים, ובצדק רב, יותר כוחות, יותר ביטחון. דובר צה"ל אמר בשבוע שעבר בגלצ: "ביטלנו אתמול פעולה מבצעית כי היינו עסוקים במניעה של אירוע דומה למה שקרה בתורמוסעי". מורכב.
התביעה להגברת האבטחה והלחימה במחבלים- מוצדקת. נטילת החוק בידיים- לא ולא. אני לא חושב שהתנערות של ראשי המתיישבים מההתפרעות הזו של בודדים (בודדים אבל את המחיר עלולים לשלם הם, משפחותיהם ביו"ש וכולנו) תועיל הרבה, אבל עדיין היא מתבקשת. ולו בהיבט המוסרי-חינוכי.
עודד רביבי, ראש מועצת אפרת, אמר: "הטרור שמשתולל בשומרון ובבנימין מצד הפלסטינים מחייב תשומת לב מריבית ושילוב ידיים בין ההתיישבות לבין מערכת הבטחון כדי לנצח אותו. כל צעד אחר שאינו שיתוף פעולה, או לקיחת החוק לידיים עלול לפוגע ולאיים על עתיד ההתיישבות".
ומהצד השני, מה אנחנו רוצים מהצעירים האלה, אם רב, קצין מאוד בכיר במילואים ואל"מ, סגן מפקד אוגדה, ראש המכינה הקדם צבאית ביתיר הרב משה הגר, אמר/הציע בדבריו בפוסט לפרשת השבוע שעברה, בדברו על המצב לאחר רצח בעלי, כי לאחר שכל מה שכוחות הביטחון ניסו לא הניב תוצאות מספיקות, אולי "הגיע הזמן להחריב לפלשתינים איזה כפר או עיר (מהם יצאו מחבלים) כדי שילמדו שלא כדאי להם להמשיך בדרך הזו". כמי שבזמנו שלח את בנו ללמוד אצלו- אני בהלם.
שבי פרומן, 'עוף' חריג בהתיישבות פרסם פוסט חריף בעניין, שאני מוצא עצמי מזדהה (כמעט) עם כל מילה שבו. אז אני מביא דבר בשם אומרו:
"אין לי באמת מילים חדשות לתאר את העיוות המוסרי והדפקט בתפיסת המציאות שמובילים את הפורעים היהודים בימים הללו. ואין לי מה לומר יותר על המחירים שאנחנו משלמים ונשלם על המעשים הללו, בשמים ממעל ועל הארץ מתחת. אבל כאדם, יהודי מאמין וציוני גאה אין לי זכות לשתוק מול הפושעים שמחריבים את השילוש הקדוש הזה. ועליי לצעוק במיוחד על השתיקה המביכה כל כך של ההנהגה הפוליטית, החינוכית והרבנית של הציונות הדתית. איזה חילול השם. הנגע הרע הזה התפשט לרוחב הציבור הזה וגם לגובה ההנהגה שלו, אבל מי שבכל זאת מתנגד והם רבים וטובים, מפוחד מהם ומתחפר לעצמו בשתיקתו. גם אצלנו יש גולם שקם על יוצרו ונציגים שלו כבר כבשו את הבירה שלנו. אם לא נגיב חזק, נחרץ ועמוק, הוא ימוטט אותנו, ערכית ומעשית". סוף ציטוט.
ומתי יתקיים כבר 'תבוא גאולה לעולם'? בטוח שלא באמצעות בן גביר שקרא לחבר'ה- "תעלו לגבעות" (במקום לנסות להרגיע). דווקא סמוטריץ' הפתיע אותי לטובה כאשר אמר, בין השאר: "גם במצב המורכב הזה לקיחת החוק לידיים היא רעה, מזיקה ועלולה להביא לאבדן שליטה ולאנרכיה מסוכנת ואני קורא לכולם להימנע ממעשים שפוגעים בהתיישבות".
הכי עדין שמסוגל
אני באמת מחפש את המלים הכי עדינות שאני יכול למצוא כדי להביע מה שאני מרגיש כלפי אותם שרים וח"כים מהמחנה ה'סרוג', שמתפתלים על כסאותיהם, מתחבטים, עוברים ייסורי נפש ממש במאמץ "לספק את הסחורה" לעיתונאים ואיכשהו לגנות את הפוגרומים שעורכים (קומץ) יהודים בכפרים פלשתינים. פוגרומים- כולל שריפת בתים, ללא 'הקש בגג', וסביר להניח שכשאתה שורף בית, יש איזה זקן או תינוק בחדר השינה. בבוקר יום שני יצא לי לשמוע הן את השרה סטרוק והן את השר וסרלאוף (והם לא היחידים במחנה הנכון), ששללו את הפעולות האלה, אף הגדירו אותם כפשע חמור, אבל להסכים להגדרה 'טרור לאומני' (כפי שהגדירו זאת הרמטכ"ל, ראש השב"כ ומפכ"ל המשטרה), הם סרבו. חלקם גם מתבטאים בשחצנות (מגעילה, לטעמי) כלפי קצינים בכירים (כנראה בלי לקחת בחשבון שזה מחלחל לנוער היקר), ועל היחס לבית המשפט אינני מדבר כלל. (מעניין שכלפי רבנים שיש גם יש מה לצאת עליהם הם שותקים). מי אני שאתן לחבורת השרים הצקצקנים הזו ציונים או אוכיח אותם? הם שרים דגולים, חלקם יושבים בקבינט, ומי אני. לכן, אסתפק בהרגשתי כלפיהם: אתם הורסים כל חלקה טובה, אתם פוגעים במדינה, אתם מבזים את הציונות הדתית (המגזר, לא המפלגה). בושה, בושה, בושה. ביסוד הדברים, לא ההתבטאות היא החשובה. חשובה יותר המחשבה, ההכרה, זה שהם באמת סבורים כפי שהם מתבטאים בנקודות האלה. ושיהיה ברור. אני בהחלט מבין שהכאוס ביו"ש, זה שיהודים שנוסעים בכבישים שם מרגישים כברווזים במטווח אל מול מחבלים פלשתינים- הוא מניע מרכזי לתחושה ולהתבטאויות האלה. אני בהחלט שותף לדרישה שכוחות הביטחון חייבים לדאוג לביטחון שם ולתקן לאלתר את הטעון תיקון. אבל אני גם בטוח שכוחות הביטחון רוצים, מנסים. לא תמיד מצליחים, אם בגלל מחסור בכח אדם, אם בגלל תפיסה שגויה, ואפילו בטוח שקורות טעויות. כמו לכולנו. מכאן ועד לעשות 'עליהום' על קצינים בכירים- לא בבית ספרי. ודוגמא לכך- בהמשך.
מודה ועוזבת- תרוחם?
למי שהחמיץ. השרה אורית סטרוק תוקפת בחריפות את בכירי מערכת הביטחון לאחר שראשי זרועות הביטחון פרסמו במוצ"ש מכתב בו גינו את הפרעות בכפרים הערביים ביו"ש וכינו אותם "טרור לאומי", הגיבה השרה אורית סטרוק בריאיון לרדיו "קול ברמה": "הרמטכ"ל, המפכ"ל וראש השב"כ הוציאו הודעה משותפת על טרור לאומני יהודי. מי אתם, "כוח וגנר"- הם יטיפו לנו מוסר?! אני נגד האירועים האלה אבל זאת בושה וחרפה לקרוא לזה טרור לאומני". מיד לאחר השידור, פרסמה סטרוק ציוץ בטוויטר בו התנצלה על המונח "כוח וגנר". "אומרת כאן ועכשיו: הביטוי 'כח וגנר' שגוי, ואני מתנצלת עליו", כתבה השרה. סטרוק הוסיפה כי "המונח 'כוח וגנר' נכנס לשיחה בשל נוכחותו בשיח החדשותי, אבל לגמרי לגמרי לא מתאים. סליחה ומחילה! לא חוזרת בי מהביקורת העניינית, על כך שראשי מערכות הביטחון שלנו, מסורים וראויים להערכה ככל שהם, לא אמורים להיות מטיפי-מוסר, אלא מייצרי ביטחון", כתבה. היא כיוונה, כנראה, לביקורת שמתח הרמטכ"ל על העליהום ברשתות ובעיקר ביו"ש על מפקד חטיבת בנימין אל"מ אליאב אלבז. "זהו שיח פסול ולא ערכי הפוגע במשרת ציבור אשר פועל במקצועיות, מתוקף חוק, ובאופן ערכי וממלכתי. אליאב הוא קצין קרבי, ערכי ומוסרי, שפעל ומוסיף לפעול תוך סיכון חייו, למען ביטחון תושבי יהודה ושומרון בפרט, ואזרחי מדינת ישראל ככלל. כל הטלת דופי בכך או ניסיון לטעון אחרת הינם משוללי כל יסוד", הגיב הרמטכ"ל להתקפות על המח"ט. אני לא מכיר את המח"ט, ובהחלט יכול להיות שיש לו 'קצרים' עם חלק מהתושבים. אני גם יכול לשער שזה לא הכיף הכי גדול שלו לשרת שם במקום ההוא, בטח עם ה'קצרים' שיש לו עם כאלה שעל חייהם הוא בא לשמור. אבל כמו שלא ייתכן שקצין בכיר יבחר לו היכן ישרת ומה יעשה, כך לענ"ד לא עולה על הדעת לתת לתושבים לקבוע לצבא מי יהיה מפקד הגזרה, ובטח שלא להכפיש שמו ברבים.
אירוע עטרת
ביישוב עטרת לא במהרה ישכחו את השבת שעברה. בשלב מסוים כוחות משטרה, צבא ושב"כ סגרו את השער ליישוב, אין יוצא ואין בא. ומדובר ביישוב עם האנשים הכי נורמטיביים שיש. לטענת תושבים, ההתנהלות שם הייתה ברוטלית. המקרה הקיצון- שוטר שמשך בזקנו של אחד התושבים, ותלש חלק מהזקן. אכן, חמור, מקרה חמור מאוד שלא ניתן לעבור לסדר היום לאחריו. ואכן, חקירה נפתחה. אבל באופן כללי, יש גם צד שני. כוחות הביטחון סגרו את השער כי לפי מידע שלהם מכונית בה נסעו צעירים שהציתו בתים בכפר פלשתיני סמוך ברחה ליישוב (אף שנוסעיה כנראה לא גרים שם) וזאת כדי להיעלם לכוחות הביטחון שרדפו אחריהם. לטענת גורמי ביטחון, מתיישבים לא אפשרו לכוחות הביטחון לעשות שם את שנדרש מהם, להבנתם. וזו היתה הסיבה למהומה. תמיד נכון לשמוע גם את הצד השני. ובחייאת, המתיישבים מזה וכחות הביטחון מזה- זה לא אותו צד של הטבע?
התמורה לברית הדמים (צילום)
נכון וטוב שחרף האתגרים הביטחוניים והאחרים הכל כך רבים עימהם נדרשת המדינה להתמודד, ובראשם הכאוס ביו"ש, פעלו הממשלה וזרועות הביטחון במהירות להרגיע את ההתקוממות של הפלג הצפוני של הדרוזים בצפון, בשבוע שעבר. נכון שהשר בן גביר היה מצפה לדיכוי המהומות של הדרוזים ביותר קשיחות מכפי שנהגו שם השוטרים, אבל ב"ה המדינה עוד לא עובדת אצלו. אפילו לא המשטרה, למגינת ליבו. שלא כמו בן גביר, ראש הממשלה בנימין נתניהו מבין לעומק את ברית הדמים שלנו מול הדרוזים, את תרומתם לביטחון מדינת ישראל, וכן מבין הוא את הרגשתם הלא טובה נוכח חוק הלאום, יישום חוק קמיניץ נגד עברייני בנייה שם, ועוד. לכן, נתניהו לא מרח זמן, נפגש (יחד עם ראש השב"כ רונן בר) עם השייח מוואפק טריף ואימץ את המלצת ראש שירות הביטחון הכללי ומפכ"ל משטרת ישראל, בניגוד לעמדת השר לביטחון לאומי בן גביר, להיענות לבקשת השייח טריף ולהימנע מחידוש עבודות הקמת תחנות הרוח ברמת הגולן עד לאחר חג הקורבן. (בהערת אגב- אחד הבעלים של החברה המקימה הוא דרוזי, דרוזים רבים קיבלו כסף לא קטן על האדמות עליהן יוקמו התחנות רוח, גם מועצות מקומיות דרוזיות באזור ייהנו מתמלוגים נאים – נראה כי הדרוזים בעלי האזרחות הסורית הם שמשלהבים את הרוחות שם). אבל חשוב לא פחות, ראש הממשלה הנחה לפעול בימים הקרובים לקידום פתרונות למצוקת התכנון והדיור בישובים הדרוזים בכרמל ובגליל, שפוגעת בעדה הדרוזית כולה, לרבות בצעירים משוחררי צה"ל התורמים לביטחון המדינה. הרמטכ״ל, רא״ל הרצי הלוי, אמר בביקורו בעדה הדרוזית: ״אני רוצה להגיד לכם בשם צה״ל דווקא בימים מורכבים אלה, אין לנו שום דילמה למה שאנחנו רוצים בצה״ל – שוויון ושותפות. לבני העדה הדרוזית תרומה יוצאת דופן לביטחון המדינה בשירות בצה״ל, והם מהווים חלק בלתי נפרד מעוצמתו האנושית של צה״ל בהשתלבותם המלאה ומעוררת ההערכה ביחידות הקרביות ובכלל צה״ל. גם בימים קשים, צריך לנהוג על פי החוק ולהשפיע כך שימצאו פתרונות טובים במסגרת החוק". בעיניים שלי; חבל מאוד שצריך להתחולל משבר כדי שמי שצריך ייכנס לעומק סוגיה רצינית במאמץ למצוא לה פתרון, אבל טוב מאוחר מאשר בכלל לא. אמנם בכל הקשור לממשלה, וכמעט כל ממשלה בישראל, הניסיון מראה כי יש מרחק רב בין החלטה ליישומה (הרוב המוחלט של ההחלטות לא יוצאות אל הפועל), אבל להיות אופטימיים, מותר, לא?
טראבל-מייקר
בתחושה שלי, לו נתניהו היה יכול, הוא היה שולח לשר בן גביר מכתב פיטורין באימייל ובזה משתחרר מהטראבל-מייקר הגדול שלו בממשלה. אלא, שבקואליציה הזו של 64, הוצאת לבנה אחת, והכל עלול להתפרק. זה 'מאזן ההרתעה' שמאפשר לבן גביר להתנהג, גם בממשלה עצמה, כסוליסט, אומר ועושה מה שבא לו, ושיקפצו האחרים. בשבוע שעבר הורה בן גביר להמשיך עם עבודות הקמת תחנת הרוח בצפון, בא נתניהו והורה לעצור את העבודות. עוד בשבוע שעבר, לאחר שכמה צעירים מיו"ש נכנסו לאביתר, בניגוד לחוק (מה שלא הפריע לכמה חברי כנסת לבקר אותם ולחזקם שם), קרא השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לצעירים "לרוץ אל גבעות". לא צריך פירוש רש"י: תפסו גבעות, אל תשמעו לחיילים שינסו למנוע זאת מכם. חוזר להתחלה. ראש ממשלה נורמלי לא היה עובר על זה בשתיקה. אבל מול בן גביר, המקסימום שנתניהו יכול לעשות זה לדבר. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר ביום ראשון:
"אני אומר כבר שנים שהתגובה ההולמת לטרור היא להילחם במחבלים ובמקביל להעמיק את שורשנו בארצנו, ואכן אנחנו מחסלים מחבלים וגם בונים בארצנו בהיקף רחב, לפי תכניות בנייה מאושרות – ואני מדגיש, מאושרות. אמירות שקוראות לתפוס שטחים באופן בלתי חוקי, והפעולות של תפיסת שטחים באופן בלתי חוקי – אינן מקובלות עליי", הבהיר נתניהו. "הן מערערות את הסדר ביהודה ושומרון, הן לא מחזקות את פעולת ההתיישבות, אלא להפך – הן פוגעות בה. הן פוגעות באינטרסים החיוניים של מדינת ישראל והן חייבות להיפסק מיד. לא רק שלא נגבה פעולות כאלה, הממשלה שלנו תפעל נגדן בתקיפות", הוסיף. בוושינגטון מחכים לראות. ולא רק שם.
(בלק תשפ"ג)